<h1>תשובות לרבינו האי גאון</h1>
<h2>דף כח:</h2>
פירוש לבר משדה קנין ומחצה. פלוגתא דרבה ורב יוסף. משדה זה אומר שדה שלי וזה אומר שדה שלי. קנין קנין בטעות חוזר או לא בבבא בתרא [קי"ד ע"ב]. ומחצה חד אמר מחצה למחצה כרוב וחד אמר מחצה למחצה אינו כרוב בגמרא דחולין [כ"ח ע"ב].
<h2>דף מט.</h2>
מצינו בפי' כל רבה שלשים ושמונה וסימניך לח ולוז וערמון. וכל רבא י"ז וסימ' ויוסף בן שבע עשרה שנה. ואיכא דאמרי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי. אלא כמדומין אנו שיש טעות בספר שלנו בבקשה מלפני גאון שיכתבם לנו וינקוד אותם כך הם רבה סתאמא. רבה בר נחמני והשאר רבה בר בר חנה שם אחד הוא. רבה בר רב הונא. רבה בר רב נחמן. רבה בר אבוה. רבה בר מארי. רבה בר רב שילא. רבה בר רב שימי. רבה בר שמואל. רבה בר יונתן דמשילין ודאין בין המודר. רבה בר רב אידא. רבה בר לימא. רבה בר רב הונא זוטי. רבה בר רב עפרון דמגילה. רבה בר לוי דאע"פ. רבה בר ירמיה. רבה בר רבא. רבה בר עישב דמשקין. רבה בר רב שילא דאלו נערות. רבה בר איתי דשבועות הפקדון וכמה מקומות רבה אותו. רבה סימון. רבה בר ליואי. רבה בר זוטי. רבה בר מחסיה. רבה דשמונה שרצים. רבה בר יצחק. רבה בר חייא קוטו ספאה במשילין ובמקומות אחרות. רבה בר תחליפא באלו טרפות. רבה מקימי דהאשה. רבה בר יוסף כך רגילין החכמה לומר. רבה בר יוסי. רבה בר אסי. רבה בר חלקיה. רבה בר מתנה. רבה בר שומם. רבה בר הונא. רבה בר רב חסי דספק אכל חלב. רבה בר עולא דהנודר מן המבושל. אלו כולן נכתבין בה"א והבית דגושה. אבל רבא נכתב באל"ף והבי"ת רפויה רבא סתאמה הוא דרב יוסף בר חמא והוא דעם אביי. רבה בר רב חנן. רבה בר רב חנן מארטבניא דסוף מי שהוציאוהו. רב חנן בר רבא. רבא בר נתן. רבא בר עדא. רבא בריה דרבה. רבא בריה דרבה בר רב הונא. רבא בר אהילאי. רבא בר ישמעאל. רבא בר שרשו דחזקת הבתים רבא בר שוישא. רבא בר פרזיקיא. רבא מביניש. רבא מכדיש. רבא אחוה דרב מארי בר רחל. רבא בר פפא. ודעו כי רבא אבה שמו וזה ריש שהוסיפו עליו במקום רב ור' אבא שמו וזה ריש המוסיף עליו כמו רב ופיר' כמו שאמר אבא סתם כי תרג' אבי אבא ותרג' וישימני לאב ושוייני אבא אלו ל"א ואלו י"ז.
<h2>דף צ:</h2>
וההיא דתנן תפוח היה באמצע המזבח פעמים עליו כשלש מאות כור. ואמר רבא גוזמא וכן השקו את התמיד בכוס של זהב ודאמר ר' אמי דברה תורה לשון הבאי וכו' ששאלת בשלמא ערים גדולות ובצורות בשמים ותבקע הארץ לקולם לשון בני אדם להרבות השבח דברו אלא תפוח היה וגפן ופרכת מפ' בהו כמה מבני היכה הוה גוזמא והיכי מיתו רבנן גוזמא במיליהו ואומרי' דברי הבאי כדפרישו הגאונים שלא היה ולא הוא ולא יהיה מאי שנא הני מילי מדראמי להו. פירוש גוזמא ופי' לשון הבאי ודברי הבאי אחד הוא והוא כאדם שמגדל את הדבר הרבה ומוסיף בגידולו ובלשון ישמעאל אל תכלא גואל תגאי ואל תנתאי והוא בענין ערים גדולות ובצורות בשמים אשר בתורת משל הם כשם שהשמים אתה מגביה את ראשך בכל יכולת עד שתראה את המקום של מעלה ממנו כן הערים האלה אי אתה רואה את ראש המבצר עד שתגביה את ראשך ותשא עיניך כל יכלתך (כמנין) [במנין] אתה תמה איך יאמר מנין שאין הדבר בקצבה ההיא כל שכן מעשה שאמור ותבקע מעשה שהיה ראוי לתמהון והנה במנין לשון הבאי הרבה כאמרך ואלו חיה אלף שנים פעמים ואין זה מצוי באנוש ולמך שבעים ושבעה לא קצבה מדוקדקת היא מהכות כסיל מאה. אלף מגן באלף כסף לקבל אלפא חמרא שתי הרי זה מנין שאי אפשר להיות כמשמעו כי בני אדם העומדין לשתייה כל אחד ואחד שותה בעשר ליטרין חסר ויתר ואי אפשר שישתה אחד כנגדן אלא לשון הבאי הוא. והוא הנקרא הגוזמא כי תוסיף בעילויי של דבר כלו' אילו היה בן אדם יכול לשתות כך היה שותה זה אף כך הוסיף עליו בעילון תפוח כי פעמים עליו כשלש מאות כור. ובפרכת שלש מאות כהנים מטבילין אותה כי לא נראה כמותן והיו לעינים וכאשר יראו כורים הרבה והמטבילין נראין כאשר יראה קהל גדול כמשל בעלמא וכן גפן וכיוצא בו וכיון שחקרו אנשי התלמוד וראו כי לא בדקדוק נאמרו משניות הללו א"י לא הבאי גלו כי כן הן ואשר אמרת מאי שנא הני ממאי דראמי להו כי באלה פורש כך וכל שפורש בו כך או שנודע שהוא כך כענין מגדל הפורח באויר וכיוצא בו הרי הוא כמותו וכל מה שלא נגלה בו כך אין לומר בו כך שאף במקרא יש לומר כן מאי שנא [דברים ד'] כי ד' אלקיך אש אוכלה מן [שם י'] כי ד' הוא אלקי האלקים אלא שאין לך להוציא דבר ממשמעו אלא בראייה אף כן בדברי חכמים וכל דברי בני אדם כך.
<h2>דף קיג.</h2>
ודשאילתינון כנתא אי אית ליה תקנה למישריה לקידרא או לא לפום דחזינא מנהג קמאי דהוי מלחין לה טובא ומשהי לה עד דיבשא ומיפרכא בידא ומפרקין מינה הנהו שורייקי קטינו דאית בה ובתר הכון שריין יתה לקידרא ולכל מילי ואנן מחמרינן אנפשן משום דלא קיים לן על בירורא דמלתא. קיים להון לרבנן דשורייקי דכנתא לקידרא לא מיפרקין כלהון ולעולם ליכא מן רבנן דשארי כנתא לקדרא ואע"ג דמחתך לה פורתא ומלח לה וכי אמרי רבנן אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעים הא מתרגמא בריש כרכשא מעיא והדורא דכנתא אבל כנתא גופא אסירא.
